פרשנות מדעית ניתנת בסוגריים לאחר כל פסוק.
פרק 1
1 בחודש השמיני, בשנה השנייה לדריוש, בא דבר ה' אל זכריה בן ברכיה בן עדה הנביא: (הצעה מילולית של מהפנט יהודי. זכריה הנביא החל את פעילותו ב- שנה שניה למלכותו של דריוש (520 לפנה"ס). כלומר, הוא היה בן דורו של חגי הנביא. בספר שהגיע אלינו, על שם זכריה, רק החלק הראשון שייך לעט של זכריה, או פרוטוזכריה (פרקים 1-8). חלקו השני של הספר (פרקים 9-14) הוא אוסף של נבואות שונות, שנשמעו בזמנים שונים ונאספו ושווקנו בתקופה ההלניסטית (מאות ג'-ב' לפני הספירה). בדרך כלל הם מוגדרים כפרקים של דברים).
2 ה' כעס על אבותיכם בכעס רב, (סיבת הכעס היא היציאה מדת "האמיתית". יהוה כועס כאדם רגיל).
3 ואמרתם אליהם כה אמר ה' צבאות פנו אלי נאום ה' צבאות ואשוב אליכם נאום ה' צבאות. (כוהני היהדות, באמצעות נביאיהם, "שידרו" ליהודים הפשוטים את מה שהועיל להם – לפתות את היהודים בכל דרך ולהפוך אותם לעבדים האילמים שלהם).
4 אל תהיו כאביכם אשר קראו אליהם הנביאים הקודמים לאמר כה אמר יהוה צבאות פנו מדרכיכם הרעים וממעשיכם הרעים. אֲבָל לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא שָׁמְעוּ לִי, אָמַר יְהוָה. (זה אומר שמה שנקרא "אדון המארחים" לא ידע שזה יקרה, ואם הוא ידע, הוא העלה מופע מיצג).
5 איפה אבותיך? והנביאים יחיו לעד? (שאלה על אבות ונביאים בוגדים).
6 אך האם לא הבינו את אבותיכם דברי וגזירותי אשר צויתי את עבדי הנביאים? ופנו ואמרו: "כאשר קבע ה' צבאות לנהוג עמנו כדרכינו ועל פי מעשינו כך עשה לנו". (שלטון טאליון. כוהני היהדות ראו בנביאיהם עבדים).
7 ביום העשרים וארבעה לחודש האחד-עשר זה חודש שבט-בשנה השנייה לדריוש דבר ה' בא אל זכריה בן ברכיהו בן עדה הנביא: (זהו פברואר 519 לפנה"ס. הכוהנים מעוררים השראה במילה).
8 ראיתי בלילה: הנה אדם על סוס אדום עומד בין עצי ההדס, הנמצאים בשקע, ומאחוריו סוסים אדומים, עגולים ולבנים – (הדס הוא סוג של שיחים ועצי ירוקי עד. משפחת ההדסים. הסוסים מסמלים מסר מסוים. המקור אומר: לא על סוס אדום, אלא על סוס אדום. כמו חגי, כנראה זכריה תפס את האירועים הסוערים של השנתיים הראשונות למלכותו של דריוש כאינדיקציות בטוחות להתקרבות של "היום האחרון" והופעתה של הממלכה המשיחית. אבל עד שנת 519 לפנה"ס. דריוש הצליח להחזיר את השקט ברוב כוחו ולהתמודד עם התקוממויות. הדים למאורעות הללו ניתן לראות כבר בנבואה הראשונה של זכריה).
9 ואמרתי: מי הם אדוני? ויאמר אלי המלאך אשר דיבר אלי: אראה לך מי הם. (שליח הכהנים – המלאך מסביר לנביא מה זה אומר).
10 ויען האיש העומד בין עצי ההדס ויאמר: "אלה הם אשר שלח ה' להסתובב סביב הארץ." (אדם מסוים עונה; השליחים בדקו את אדמות הנושא).
11 ויענו למלאך ה' העומד בין ההדסים ואמרו: הסתובבנו על הארץ והנה כל הארץ מיושבת ושקטה. (להקה שלמה של שחקנים שימשה לפגישת היפנוזה זו, שדיווחה שהאוכלוסייה לא מתפרעת).
12 ויען מלאך ה' ויאמר: אדוני אלוקים! עד מתי לא תרחם על ירושלים ועל ערי יהודה אשר כעסת עליהן שבעים שנה אלו? (כוהני היהדות איבדו את מתנצליהם בדמות "העם הנבחר", ולכן הם משפיעים על הנביאים, מתוך מטרה שהנביאים ישפיעו על "הנבחרים" כדי להחזירם לחיק "האמיתיים". ” הדת, שנמשכת כבר 70 שנה, למעשה השבי הבבלי, אפילו עבור אלה שנלקחו בפעם הראשונה בשנת 597 לפנה"ס, נמשך לא 70, אלא 58 שנים: מ-597 עד 539 לפנה"ס).
13 אז בתשובה למלאך שדיבר אליי, דיבר יהוה דברים טובים, דברי נחמה. (מר אלוהים, כלומר, הכומר הסודי-מהפנט, "משדר").
14 וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי: קוֹרֵא וְאָמַר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: קִנְאָה אֶת יְרוּשָׁלָ ִם וּלְצִיּוֹן בְּקִנְאָה גְדוֹלָה; (העברה של דברי ה' ה' מגיעה דרך מלאך השליח שלו; ה' צבאות, ממש כמו אדם רגיל, הפך לקנא. זאת אומרת שהקב"ה כביכול לא ידע שזה יקרה, ואם ידע , אז זו הופעת מופע!).
15 ואני כועסת חרמה גדולה על הגויים החיים בשלום; כי כאשר כעסתי מעט, הגדילו את הרוע. (מר אלוהים מבטא תכונות ורגשות אנושיים גרידא: כעס, כעס, קנאה. זה אומר שמדובר באדם כועס רגיל! המאמינים השאירו אותו בלי אוכל, אז הוא הלך).
16 על כן כה אמר ה': ברחמים אני פונה לירושלים; יבנה בו ביתי, אמר ה' צבאות, וקו מדידה יפרש על פני ירושלים. (בספר מובאת ההוראה בצורת חזיונות אחרית הימים. הם מכילים את כל התכונות הדרושות של אחרית הימים: ארבעה פרשים מכריזים על נפילת הרשע ועל רוממות הצדיקים, ארבע קרניים שבורות מסמלות את השמדת אויביהם של ישראל, הופעת בעל עם חבל מדידה מנבאת את שיקום ירושלים, מנורת זהב עם שני זיתים מדגישה את המשמעות המיוחדת של דרגת מלך וכהן במלכות המשיח; המגילה המעופפת מזוהה עם ביעור חטא במלכות המשיח).
17 קרא שוב ואמרו: כה אמר ה' צבאות: שוב ישובבו ערי טובות וה' ינחם את ציון ויבחר שוב בירושלים. (ירושלים והגבעה המרכזית שלה ציון יחזירו את כוחם).
18 ונשאתי את עיני וראיתי הנה ארבע קרניים. (איך אפשר בלי קרניים!).
19 ואמרתי למלאך אשר דיבר אתי: מה זה? וַיֹּאמֶר לִי: אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר פִּזְרוּ יְהוּדָה, יִשְׂרָאֵל וְיָרוּשָׁלַיִם. (שני זוגות הקרניים מסמלים את מצרים ובבל.)
20 אז הראה לי ה' ארבעה פועלים. (המלאך והאדון מראים ואומרים משהו, בדיוק כמו אנשים רגילים).
21 ואני אמרתי: "מה הם הולכים לעשות?" הוא אמר לי כך: הקרניים הללו פיזרו את יהודה, כדי שאיש לא יוכל להרים את ראשו; ואלה באו להפחיד אותם להפיל את קרני הגויים אשר הרימו את קרנם על ארץ יהודה לפזרה. (הפועלים ישמידו קרניים של אחרים. קרניהם נדפקות – כנראה, רמז לדיכוי המרד של דריוש בארצות אלו. כעת עמיהם בשלום. ויהוה, כלומר צמרת היהדות, עדיין בלי "ביתו". זו דאגתם של הכוהנים היהודים).
פרק 2
1 ושוב נשאתי עיני וראיתי: הנה איש וחבל מדידה בידו. (חבל המדידה סימל את השבת הבעלות על הקרקעות).
2 שאלתי: לאן אתה הולך? וַיֹּאמֶר אֵלַי: מוֹד אֶת יְרוּשָׁלַיִם, לִרְאוֹת מַה רְחִיבָה וּמַה אוֹרְכָהּ. (למדידת ירושלים).
3 ועתה יוצא המלאך שדיבר אלי, ומלאך אחר בא לקראתו, (שלמה של מלאכי שליחים).
4 ויאמר לזה: לך מהר ותגיד לנער הזה: ירושלים תאכלס את הסביבה בגלל ריבוי האנשים והבהמות שבה. (מלאכים שידרו דרך הנביא, ולא ישירות; ככל הנראה, המלאך הזה קיבל את המידע הזה מחוגים הקרובים לחצר הפרסית).
5 ואהיה לו, נאום ה', חומת אש סביבו, ונתפארתי בקרבו. (כוהני יהוה שמחים).
6 היי, היי! ברח מארץ הצפון, נאום ה': כי פיזרתי אותך לארבע רוחות השמים, נאום ה'. (היהודים מצאו את עצמם במצב מפוזר, שכן הוצאו מישראל ומיהודה, אך כעת קוראים כהני היהדות לברוח מבבל – "הארץ הצפונית").
7 הציל את עצמך ציון השוכן בין בנות בבל. (יהוה, כלומר האליטה הידענית של היהדות, מתכוון ללא ספק ליהודים שלא רצו לעזוב את בבל ולחזור למולדתם).
8 כי כה אמר ה' צבאות: לכבוד שלח אותי אל הגויים שגזלו אותך, כי כל הנוגע בך נוגע בתפוח עינו. (יהוה מגן על עמו ויתנקם באותם עמים ששדדו את היהודים).
9 והנה אשא את ידי עליהם והם יהיו לטרף לעבדיהם ואז תדעו כי ה' צבאות שלח אותי. (גמול הוא בלתי נמנע!).
10 תשמחי ותשמחי בת ציון! כִּי הִנֵּה אֲנִי בָּא וּשְׁכַב בְּתוֹכְכֶם, אָמַר יְהוָה. (יהוה ינצח).
11 וגוים רבים ינוסו אל ה' ביום ההוא והם יהיו לי לעם; ושכנתי בתוככם, ותדעו כי ה' צבאות שלחני אליכם. (יהוה ינצח).
12 אז ישרש ה' את יהודה נחלתו בארץ הקודש ויבחר שוב בירושלים. (יהוה ינצח).
13 ישתוק כל בשר לפני ה'! כי הוא קם ממעונו הקדוש. (יהוה ינצח).
פרק 3
1 והוא הראה לי את ישוע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה', ואת השטן עומד לימינו כדי להתנגד לו. (כהן (מיוונית) זהה לכומר. מלאך ה' הוא תומך של הכומר הסודי, השטן הוא אויבו של הכומר הסודי).
2 ויאמר ה' אל השטן ה' גער בך שטן ה' אשר בחר בירושלים גער בך! האם הוא לא מותג שנלקח מהאש? (מר אלוהים והשטן "מדברים" כמו אנשים רגילים).
3 ישוע היה לבוש בבגדים מטונפים ועמד לפני המלאך, (בחזיונות, אלוהים, כלומר, הכוהן-מהפנט, הופיע לפני זכריה המוציא את החטא מ"עמו", הכוהנים והמנהיגים שלהם. באחד מהחזונות הללו, הכהן הגדול ישוע עמד לפני אלוהים, אך במקביל הוא היה לבוש בבגדים מלוכלכים. הלכלוך על הבגדים סימל את טבעו המרושע: הכהן הגדול של מקדש ירושלים הכתם את עצמו ביסודיות בכמה פעולות לא נאות, שגרמו להתקפות מצד מתנגדיו).
4 אשר ענה ואמר לעומדים לפניו: הסר את בגדיו המזוהמים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה, נָטַלְתִּי אֶת-עֲשֵׂתֶךָ וּלְבַשְׁתִּי אֶתְכֶם בַּגְּבוּדִים. (האל המהפנט החליף את שמלתו המלוכלכת בלבוש רשמי נוצץ.)
5 וַיֹּאמֶר: "שִׂים אֶת-קֶרֶת טָהוֹר עַל-רֹאשׁוֹ." וַיַּנִּיחוּ מְצוֹנֶת טָהוֹר עַל-רֹאשׁוֹ, וַיַּלְבְּשׁוֹ; מלאך ה' עמד. (קידר הוא כיסוי הראש של הכהן הגדול היהודי בצורת מצנפת עשויה פשתן עדין, הנלבש רק באירועים מיוחדים).
6 ומלאך ה' העיד ויאמר לישו: (שיחה בין המלאך, כלומר, שותפו של הכומר המהפנט לכהן הגדול).
7 כה אמר ה' צבאות אם תלכו בדרכי ואם תהיו במשמרתי תשפטו את ביתי ותשמרו על חצרותי. אני אתן לך ללכת בין אלה שעומדים כאן. (אנשים דתיים טוענים שבכך, אלוהים הראה שכאשר אנשים מכוונים את לבם אליו, אלוהים מתייחס אליהם כאילו הם חפים מפשע. פירוש הדבר הוא שמה שנקרא אלוהים לא ידע מה יקרה לאנשים אחר כך, ולכן הוא רק כומר-מהפנט).
8 שמע עתה, ישוע, כהן גדול, אתה וחבריך היושבים לפניך, אנשי כבוד: הנה אני מביא את עבדי, ענף. (הכומר-מהפנט מחשיב את כולם כעבדים שלו. תומכיו של ישו, מפלגת הכוהנים, נאלצו להעלות על הבמה נביא צעיר ממשפחת כוהנים, שהסביר שמי שמתנגדים לישו הם בני משפחתו של השטן ושאלוהים עצמו אוסר לתקוף את עבדו שכבר טיהר מחטאים, במקביל, הוראה קפדנית לכהן הגדול בעצמו כדי שמעתה ואילך יצעד רק "בנתיבי יהוה" ויפסיק לסטות מהם, מה ש. כנראה קרה לו בעבר; אז הוא ישמור על דרגתו ועוצמתו הגבוהה. אבל יחד יהיה איתו "ענף" – ללא ספק, הכוונה היא ל"ענף שורש דוד" זרובבל, עמו ישוע חייב לחיות בו הַרמוֹנִיָה).